בתחילת מגילת אסתר נאמר, ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המולך מהודו ועד כוש. 

ידוע שבכל מקום שכתוב ”ויהי בימי” לשון צער. אם כן מה הצער שיש פה. ויש לבאר שהקב”ה בא בטענה לעם ישראל שהם כביכול גורמים לו להיות שמש של אומות העולם. שכאשר הקב”ה מגלה את ישראל הוא מעלה את המלך של אותה ארץ לגדולה, כדי שבניו לא יהיו תחת מלכות בזויה. וזהו הצער שיש לקב”ה. והנה התיקון לכך הוא שעם ישראל ימליכו את הקב”ה עליהם על ידי אמירת שבח לפניו. וזהו שממשיך הפסוק, הוא אחשורוש, כלומר הוא אח שלנו וראש עלינו, המולך, אנחנו ממליכים אותו מהודו, על ידי אמירת מזמור הודו לה’ כי טוב, ועד כוש, שיש בו כ”ו שבחים.