יש לדון באיסור אכילה לנכרי בקרבן פסח, אם היהודי מצווה שלא להאכיל את הגוי או שהגוי מצווה לא לאכול. והנה מצינו בזה מחלוקת שהרמב"ם והשו"ע סוברים שהיהודי מצווה שלא להאכיל את הגוי ומהסמ"ג נראה שלומד שהגוי מוזהר שלא לאכול. ולכאורה מזה שהגמ' בסנהדרין שמביאה את האזהרות שמוזהרים בהם בני נוח לא מנתה את הציווי הזה נראה כדעת הרמב"ם והשו"ע. אבל לכאורה אפשר להוכיח מהמעשה בגמ' דההוא ארמאה דהוה בשביבותיה דר"י בנציבין שאכל מקרבן פסח דקטלוהו. ולכאורה אמאי קטלוהו אם הוא לא מצווה אלא נראה כדעת הסמ"ג שהגוי מצווה. (ואפשר לדחות שמצאו שלא שמר שאר מצוות בני נח.) ויש לדחות ע"פ שיטת רש"י בב"ק ובפסחים שקדשים קלים ממון גבוה ובעלים משולחן גבוה קא זכו וא"כ ליהודי התורה זיכתה לאכול אבל לגוי לא וממילא הגוי גוזל מגבוה ומה לי גזל הדיוט מה לי גזל גבוה וגוי מוזהר על הגזל ונהרג אפי' על פחות משווה פרוטה וע"כ קטלוהו לההוא ארמאה
הפרויקט לעילוי נשמת
סימן טוב בן חזלה
מרים בת אסתר
ת.נ.צ.ב.ה
בונים אתרים שעובדים
השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.
כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים
