בתחילת פרק שני הגמ מבארת שהטעם שכתוב .האיש מקדש בו ובשלוחו והרי אם בשלוחו אז ק"ו בו.
והטעם לאמר לנו דמצוה בו יותר מבשלוחו ויש להסביר את ההבנה
שבכל מצוה שאדם מקיים יש את החלק של העשיה ויש את החלק שבו הוא יודע מה בעצם אני פועל כאן
ובכל מצוה (הנחת תפילין .אכילת מצה וכולי) אדם חייב לחשוב שפועל עכשיו ומקיים מצוה לכבוד ה יתברך
לנחת רוח לאבא בשמיים ולדעת את טעם המצווה וכד .וזה כמובן נראה ביסוד הטעם של בו יותר מבשלחו
כי אז יכול לחשוב להרגיש ולהבין את עומק ועשיית המצוה
הפרויקט לעילוי נשמת
סימן טוב בן חזלה
מרים בת אסתר
ת.נ.צ.ב.ה
בונים אתרים שעובדים
השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.
כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים
2 תגובות
השליח יכול גם לחשוב שהוא יגיד לשליח תחשוב לקיים את המצווה לכבוד ה' יתברך א"כ מה הענין שהוא יעשה? עיין רש"י
רשי מסביר שמקבל שכר טפי כלומר יותר שכר מתי שהוא עושה מאשר ששלחו עושה