הרבה שואלים. מה המקור לברכה שמברכים אדם "עד מאה ועשרים שנה..?
ונ"ל לומר.
א. יש משמעות לזה בתנא דבי אליהו פרק ט"ז
ב. חשבתי לומר בס"ד. דהנה מצינו בדוד המלך מלכים א' פרק א'. שדוד המלך זקן בא בימים. והיה אז בן שבעים. לפני שנפטר
ובאה אליו בת שבע. וביקשה שימליך את שלמה בנה למלך. ולאחר שהבטיחה. ברכה אותו
"וחי אדוני המלך דוד לעולם"
ולכאורה אינו מובן. איך מברכים אדם שיחיה לעולם ?
אלא שעפ"י התורה יש מציאות של עולמו של יובל. שהוא חמישים שנה
לפי זה ברכה אותו בת שבע שיחיה עד מאה ועשרים. שהוא כעת בן שבעים. ועוד לעולם. שהוא חמישים שנה. יוצא מאה ועשרים
הפרויקט לעילוי נשמת
סימן טוב בן חזלה
מרים בת אסתר
ת.נ.צ.ב.ה
בונים אתרים שעובדים
השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.
כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים
2 תגובות
האברבנאל מפרש בפסוק "וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה" (בראשית ו ג) שיחיה האדם עד 120 שנה (ולא כרש"י עיי"ש)
אפשר להוסיף רק דבר קטן, שראינו אצל מורנו הרב שמעון בעדני זצ"ל. זה היה בדרשה כמה ימים לפני ראש השנה האחרון, תפש"ב. הוא דיבר בכולל "אור החיים", ואחרי תפילת ערבית ניגש אליו אחד מן האברכים ובירך "שהרב יזכה לאריכות ימים עד מאה ועשרים".
והרב בעדני אמר לו בחיוך: "כמה שהשם ירצה"…
בתחילה חשבתי שניתן לפרש את הדברים, וכי מי אנו ש"נקבע" לה' יתברך כמה שנים יחיה האדם. וצריך לקוות לרחמיו ברוך הוא. ומה גם שייתכן וה' יאריך את ימיו של האדם יותר ממאה ועשרים, ועתה מגבילים בברכה רק עד מאה ועשרים (אם כי שיש לכך סימוכין, הלא היו 'יוצאין מן הכלל' בגלל איזה מעשים טובים וכדומה, וגם אצל אומות העולם).
אך לאחר מכן מצאתי, בחובת הלבבות ב"שער הביטחון", בסופו, מביא שם שיש מעלה גדולה של ביטחון שהאדם ירצה אך ורק את מה שהקדוש ברוך הוא יבחר בשבילו, ואפילו מוות מחיים – ישמח וירצה בזה, ולא ירצה שום דבר אחר.
והרב בעדני זצוק"ל, כבר אמרו עליו שהוא היה לומד את הספר "חובת הלבבות" והלך על-פי דרכיו וקיים את דבריו.