פרשת השבוע פרשת אמור
ויקרא
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: פרשת אמור

הפניה לכהנים או לעם?

סגנון הפתיחה של פרשתנו הינו יחידאי. הוא בולט בניסוח המסורבל שלו, הכולל פנייה כפולה לכוהנים:[1]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו: כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו:  וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא: לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ:  לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת: קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱ-לֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי ה' לֶחֶם אֱ-לֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ: אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵא-לֹהָיו: וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱ-לֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם: וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף"   (ויקרא כ"א, א'-ט')

ככל שאנו ממשיכים לקרוא, הקושי מעמיק. מקריאה פשוטה נראה שהכתוב פונה לכוהנים, שהרי הוא פותח במילים "ואמרת אלהם", ומפרט את האיסורים השונים המיוחדים להם. אך אם אכן הפנייה היא אל הכוהנים, היינו מצפים שהכתוב יעבור לניסוח בגוף שני, כמו שמצאנו במספר מקומות במהלך הספר:[2]

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַ-ה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם" (שם א', א'-ב')

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם: כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" (שם י"ח, א'-ג')

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם: אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (י"ט, א'-ג')[3]

בפרשתנו, לעומת זאת, על אף הפתיחה "וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם", הכתוב ממשיך לדבר על הכוהנים בגוף שלישיואומר "לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו….". זאת, כאשר היה מתבקש שהכתוב יצווה 'לנפש לא תיטמאו בעמכם'. רק לקראת סיום הפסקה אנו עדים לחילוף לגוף שני ביחס לנמען אליו הכתוב פונה. להפתעתנו, מתברר שהנמען הינו שאר העם הנותר, דווקא אלו שאינם כוהנים: "וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱ-לֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם"  (שם כ"א, ח')

בשורה התחתונה, הקורא נותר נבוך ביחס לנמען אליו מכוונת פסקה זו – הרישא נראית כמכוונת לכוהנים, בעוד שהסיפא לשאר העם.

אהבת? שתף את החידוש

תגובה אחת

  1. המשך חכמה ויקרא ב ד כותב שזהו הכלל בכל חומש ויקרא, שבדינים הנוגעים לכל העם נוקטת התורה בלשון נוכח ובדינים הנוגעים רק לכהנים היא נוקטת לשון נסתר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

אין לקדוש ברוך הוא אלא 4 אמות של הלכה

פאר והדר – מאמר הכנה לקראת בין הזמנים

פרשת שמות – גימטריה מהתורה

לשם שמים

שמע ישראל – גימטריה מהתורה

מלה בסלע מישתוקא בתרי

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים