"ואמרת לפני השם אלוקיך ביערתי הקודש מן הבית וגם נתתיו ללוי..לא עברתי ממצוותיך ..ולא שכחתי"
הברכות שאנו מברכים היום נתקנו בתחילת בית שני ולכן נקראות מצוות דרבנן.
עד אז לא היו מברכים על האכילה ולא על המצוות כיוון שהחיות האנושית והרוחנית
היתה כל כך גבוהה שלא היה צורך בכך.
מצוות הבאת ביכורים היתה כמובן גם בבית ראשון לכן מוסיף "ולא שכחתי "
הכוונה לא שכחתי את המחויבות הרגשית להכיר טובה ולהודות על הטוב שהשפעת עלי
כיוון שעד אז הכרת הטוב לקב"ה היתה מסורה ללב ולא מעוגנת בברכות.
